יזמאילובה ילנה נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

לפנינו תביעה שהגישה התובעת, למתן צו הצהרתי לפיו אחוזי הנכות שנקבעו לה בוועדה לעררים, עומדים בתנאי הסף הנדרשים לפי סעיף 208 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, לצורך הפנייתה לועדת אי כושר.

2.אלה העובדות העולות מחומר הראיות:

א.התובעת, ילידת 1958, עלתה לישראל מרוסיה בחודש אוגוסט 2005.

ב.בשנת 1991, בטרם עלתה לארץ, חלתה התובעת בתסמונת GBS שגורמת לחולשה ברגליים והפרעות נוירולוגיות.

ג.מאז עלתה לישראל בשנת 2005, לא עבדה כלל עקב מחלתה.

ד.בחודש ספטמבר 2008 הגישה התובעת תביעה לקצבת נכות מכוח סעיף 197 לחוק, הקובע כי עולה שאי כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי הוראות פרק ט לחוק.

ה.ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה לתובעת נכות משוקללת בשיעור 41%.

ו.התובעת הגישה ערר על קביעת הועדה מדרג ראשון.

ז.הועדה הרפואית לעררים מיום 1.7.09 קבעה לתובעת 47%.

ח.עוד קבעה הועדה לעררים כי התובעת לא עומדת בתנאי הסף של לפחות 50% אחוזי נכות רפואית, הנדרשים לצורך העברתה לועדת אי כושר לקביעת דרגת אי כושר.

תנאי הסף הנ"ל נדרשו לאור הגדרתה של התובעת כ"עקרת בית".

לאור קביעה זו, הגישה התובעת את התביעה דנן.

טענות הצדדים:

3.התובעת טוענת כי סעיף 197 לחוק שכותרתו "הוראות מיוחדות לעניין עולים" הינו סעיף ספציפי מיוחד החל בעניינה, אשר גובר על ההגדרות הכלליות שבסעיף 195 לחוק, הקובעות כי יש להחריג "עקרת בית" מהגדרת נכה.

לאור זאת, לטענתה, הרי שהיא עומדת בתנאי הסף לעניין אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו בסעיף 208 לחוק ואין להחיל עליה את תנאי הסף לעניין "עקרת בית".

לטענת התובעת, קביעת מעמדה כ-"עקרת בית" מפלה אותה במספר מישורים:

א. אפליה בין "גבר עולה" ל"אישה עולה", בכך "שגבר עולה" לעולם לא יבחן במסלול של "עקרת בית".

ב. אפליה בין התובעת בהיותה "אישה עולה" לעומת אישה שנולדה בישראל.

ג. אפליה בין רווקה לבין נשואה. זאת, שכן אישה רווקה בכל מקרה אינה נכנסת להגדרת "עקרת בית".